מהן הפרעות נפשיות וממה הן נגרמות?

תחום בריאות הנפש הוא תחום רחב מאוד, שהמושגים העיקריים שבו לא בהכרח מוכרים לאדם הממוצע. עם זאת, «הפרעה נפשית» הוא מונח נפוץ. למה בדיוק הכוונה וכיצד מצבים כאלה נגרמים?

מהן הפרעות נפשיות?

«הפרעה נפשית» הוא המונח המקובל על אנשי מקצוע בתחום זה, בהתייחס למה שמכונה בציבור הרחב «מחלת נפש». במבט רחב, ניתן לומר שהגדרת «הפרעה» בהקשר זה תלויה בתרבות ומה שנחשב סביר במקום ובזמן מסויימים, עשוי באחרים להיחשב לא נורמלי. מעשית, לשם הגדרה בפועל של המקובל כיום, משתמשים במקורות מוסכמים, דוגמת המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שמכונה המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). מדריך זה מתעדכן עם השנים, בהתאם להתפתחויות במחקר ובתפיסות חברתיות. לדוגמא — הסרת הגדרת ההומוסקסואליות כמחלת נפש. איבחון מדוייק מסייע לטיפול מקצועי, דוגמת טיפול אצל המומחים בחיבורים.

גורמים פסיכולוגיים

ברור כי המקור להפרעות נפשיות, הוא ברובו נפשי. אופיו של אדם ומצבו הפסיכולוגי הנוכחי, מגיבים לנסיבות החיים בהן הוא נתון, באופן ששונה מאדם אדם. אנשים שונים, מגיבים נפשית בצורות שונות, לאותם המצבים.

גורמים סביבתיים

הסביבות בהן האדם גדל בילדותו, הסביבה בה הוא חי לאורך השנים וזו שהוא חי בה כיום, עשויות כולן להשפיע. אלה יכולים להיות אירועים מיוחדים שהתרחשו, אינטראקציות שליליות במיוחד עם אנשים ובמיוחד אינטראקציות שליליות לאורך זמן, עם דמויות מפתח חשובות בחיי אותו אדם. כמובן, גם ההיפך נכון — סביבה תומכת ומעודדת, קרובים וחברים כנ»ל, משפרים את המצב.

גורמים גופניים

להפרעות נפשיות עשוי להיות גם רקע גופני. פסיכוזה למשל, עשויה להיות מושפעת מגורמים גנטיים, שמתבטאים בפסיכוזה במשפחה בעבר. כך גם מאניה דיפרסיה (Bipolar Disorder).

אבחון לא פשוט

לא פשוט לאבחן מחלות נפש. הגישה המקובלת, היא שהן נובעות משילוב שלושת הגורמים שהזכרנו — הגורם הנפשי, הגורם הסביבתי והגורם הגופני גם יחד. לדוגמא: מאניה דיפרסיה על רקע תורשתי, לצד חיים בנסיבות שהן לא סימפטיות ובאופן נרחב ומתמשך, לצד אופי פסימי, עלולים לגרום לדיכאון מחמיר ואף למחשבות על התאבדות. מעבר לריבוי הגורמים, ישנם עוד היבטים, שמסבכים את הבנת הגורמים לכל הפרעה נפשית. בשונה מהמצב ברוב ענפי הרפואה, ברפואת הנפש שיתוף הפעולה של החולה עם הרופא עלול להיות חלקי. החולה אף עשוי להיות בעל הבנה וכושר שיפוט לקויים, אשר מפריעים לו לדווח במדוייק על מצבו.

תפיסה עצמית של המצב

היבט משנה מעניין של הנושא, היא השאלה האם האדם רואה עצמו כבעל הפרעה נפשית? על מונח זה ישנה סטיגמה, אשר מרתיעה אנשים מלהשתמש בו, במיוחד כלפי עצמם. זו היא אחת הסיבות, לכך שאנשים נמנעים מלגשת לקבלת עזרה במצבים אלה. יותר מכך — ישנם מצבי הפרעה נפשית, בהם ההכחשה נוטה להיות חלק מרכזי מהמצב הלא תקין עצמו. לדוגמא — אגרנות כפייתית.

לסיכום

למרות שפסיכולוגיה ופסיכיאטריה הם בין המדעים הפחות מדוייקים וברורים, יש במסגרתם פתרונות גם לנושא ההפרעות הנפשיות.